הרס אתרים ארכיאולוגים - זכרונות מבית הכנסת בטבריה

שלום לכולכם,

לפני מספר שבועות נחרדתי לקרוא את הידיעה על השחתת אתר בית הכנסת העתיק בטבריה - אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות רבה ויופי יוצא דופן.

היה זה היינריך היינה אשר כתב כבר בשנת 1820 כי "במקום שבו שורפים ספרים סופו שישרפו בו בני אדם" ואני לא יכול שלא להתחבר לאמירה הזו ולעשות את הקישור המתאים כי במקום בו משחיתים אתרי תרבות ומורשת לאומיים בשם הדת ומנתצים ביד גסה אוצרות אשר הופקדו בידנו ע"י אבותינו הקדמוניים סופו להפוך לאתר הקבורה של הזהות היהודית הדמוקרטית הנושאת על נס את דגל הפלורליזם ואחוות האדם.

אני משוכנע כי יערכו כל המאמצים האפשריים לתקן את תוצאות מעשה הנבלה כך שגם הדורות הבאים יוכלו להנות מנפלאות הארץ ובזו תהא נחמתנו.

התמזל מזלי לבקר לפני כשנתיים באתר בית הכנסת ולצלם ללא כל הפרעה הפסיפסים המדהימים אשר מעטרים את רצפתו ואשמח לחלוק עמכם רשמים מאותו ביקור נהדר.

התמונה אשר לפניכם  נחשבת כפנינה ייחודית באומנות הפסיפס הארצישראלית היופי שבתווי הפנים העדינים לא התעמעם למרות שחלפו יותר מ-1600 שנה ממועד היצירה.

אני אוהב במיוחד את התמונה הבאה של אריה המתואר באופן ריאליסטי ובצבעים חיים

חשוב לציין כי פסיפסים החשופים לשיניו המאכלות של הזמן נוטים להישחק ולאבד מהחיות המקורית שלהם. על מנת להחזיר ליצירות הנ"ל שמץ מחיותן עיבדתי את התמונות באמצעות תוכנה באופן אשר הגביר את הניגודיות (קונטרסט) מחד תוך הוספת אפקט רוויה (satutation) לקבלת תמונה מלאת צבעים !

זהו להפעם. מקווה להמשיך ולעניין אתכם בנושא נוסף בימים הקרובים.

גיא